<h1>הבתים — שערי תשובה שער שלישי</h1>
<h2>דף לח.</h2>
חמשה הם הנקראין מינין, האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שנים או יתר על זה, והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה והאומר שאינו לבדו ראשון וצור לכל, וכן העובד זולתו להיותו מליץ בינו לבין רבון העולמים, כל אחד מחמשה אלו נקרא מין. שלשה הם הנקראין אפיקורסים האומר שאין שם נבואה כלל, ואין שם מדע מגיע מהבורא ללבב בני אדם, והמכחיש נבואה של משה רבנו, והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני אדם, כל אחד משלשה אלו נקרא אפיקורוס, לר"ם.
<h2>דף צ.</h2>
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ. באר הר"ם ואע"פ שהם רשעים, וארץ זו משל, כלומר, ארץ החיים והוא חיי העולם הבא. ואלו הן שאין להם חלק לעולם הבא, המינין והמשומדים והמסורות והאפיקורסין, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושנתנו חתיתם בארץ החיים והם הפרנסים המטילין אימה על הצבור שלא לשם שמים ושחטאו ושהחטיאו הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו, ושפרשו מדרכי צבור, והעושה עברות, והמושך ערלתו, ושופכי דמים ובעלי לשון הרע.
כל אלו שאמרנו אין להם חלק לעולם הבא בד"א בשלא עשו תשובה, אבל עשו תשובה אין לך דבר שעומד בפני (בעל) [ה]תשובה, שאפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום רשעו, שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו, ואפילו כפר בעיקר ובאחרונה שב אל ה' יש לו חלק לעולם הבא שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, למי שהיה רחוק ונתקרב.
חמשה הם הנקראין מינין, האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שנים או יתר על זה, והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה והאומר שאינו לבדו ראשון וצור לכל, וכן העובד זולתו להיותו מליץ בינו לבין רבון העולמים, כל אחד מחמשה אלו נקרא מין. שלשה הם הנקראין אפיקורסים האומר שאין שם נבואה כלל, ואין שם מדע מגיע מהבורא ללבב בני אדם, והמכחיש נבואה של משה רבנו, והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני אדם, כל אחד משלשה אלו נקרא אפיקורוס, לר"ם.
<h2>דף צט.</h2>
מטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים, זה הרודה צבור בחזקה והם יראים ופוחדים ממנו הרבה, וכונתו לכבוד עצמו ולכל חפציו ולא לכבוד שמים כגון מלכי גוים. כל אחד ואחד מעשרים וארבע אלו שמנינו, אע"פ שהם ישראל, אין להם חלק לעולם הבא. ויש עברות קלות מאלו, ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהם אין לו חלק לעולם הבא, כדי להתרחק מהם ולהזהר מהם, ואלו הם, המכנה את חברו וקורא לחברו בכנוייו והמלבין פני חברו ברבים והמתכבד בקלון חברו והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה את רבותיו, והמבזה את המועדות והמחלל את הקדשים, לר"ם.
<h2>דף צט:</h2>
המבזה תלמיד חכם, או המבזה אדם אחד בפני תלמיד חכם הוא בכלל אפיקורוס, מפני שלא נשא פנים לתורה ולחכמה שהוא מתת אלקים, הרי הוא ככופר ואומר שאינה מאת השם. כתב הר"ם שלשה הם הכופרים האומר אין תורה מן השמים אפילו פסוק אחד או תיבה אחת, אם אמר משה אמרו בפני עצמו, הרי זה כופר בתורה. וכן הכופר בפירושה, שהיא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס. והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה זו, אע"פ שהיא היתה מעם ה' כגון הנצרים וההגרים, כל אחד משלשה אלו כופרים בתורה.
<h2>דף קז:</h2>
שנים הם המשומדים, המשומד לעבירה אחת והמשומד לכל התורה כולה, המשומד לעברה אחת זה שהחזיק לעשות אותה בזדון, ונתפרסם בה והורגל בה, אפילו היתה מן הקלות כגון שהוחזק תמיד ללבוש שעטנז או להקיף פיאות, ונמצא כאלו בטלה מצוה זו מן העולם אצלו, הרי זה משומד לאותו דבר, והוא שיעשה להכעיס. והמשומד לכל התורה כולה, כגון החוזר לדתי הגוים בשעה שגוזרין שמד וידבק בהם ויאמר מה בצע להדבק בישראל שהם שפלים ונרדפים טוב לי שאדבק באלו שידם תקיפה, הרי זה משומד לכל התורה, לר"ם. מחטיאי הרבים אחד שהחטיא בדבר גדול כירבעם וצדוק וביתוס, ואחד שהחטיא בדבר קל אפילו לבטל מצות עשה, ואחד האונס אחרים שיחטאו כמנשה שהיה הורג את ישראל עד שיעבדו ע"ז, או שהטעה אחרים והדיחם, לר"ם.
